למשפחתו של האכלן הכפייתי

מעורבות משפחתית הינה החלטה אישית…

 

 

להפסיק/להגמל

מישהו שהינו קרוב אליך החליט לקבל עזרה עבור בעיית האוכל שלו או שלה על ידי הצטרפות לאכלני יתר אנונימיים. ייתכן כי הנסיון להפסיק לאכול באופן כפייתי לא יראה בתחילה כהחלטה משמעותית, אולם נסיון זה הינו בעל השלכות מרחיקות לכת.

רבים מאיתנו מכירים מעשנים אשר הפסיקו לעשן, אלכוהוליסטים שהפסיקו לשתות וקבוצות אנשים אחרות אשר "הפסיקו". ההבדל בכל הקבוצות הללו הינו שהם לעולם לא צריכים יותר לשתות אלכוהול או לעשן או להמר או להשתמש בסמים. אין המצב כך כשמדובר באכלני יתר כפייתיים, מכיוון שהם זקוקים לאוכל כדי לחיות.

לאור גודל המחויבות, שנוטל עליו האכלן הכפייתי, לנקוט בפעולות על מנת להפסיק התנהגויות כפייתיות, עולה בקרב משפחתו של אכלן היתר שאלה מעניינת: "כיצד אנו יכולים לעזור כבני משפחה?"

מי צריך להשתנות?

התשובה הינה שמעורבות משפחתית הינה החלטה אישית. קיימות משפחות אשר מצטרפות לאכלן היתר הכפייתי בתוכנית האוכל החדשה שלו או שלה. משפחות אחרות אינן עושות כך. ישנן משפחות הקוראות את ספרות או.איי. ודנות בה בפתיחות, בעוד שאחרות מעולם לא ראו אותה.

עניינים אלו ראוי שייקבעו בעיקר על סמך נטייתו האישית של חבר או.איי. והחלטת המשפחה. בתחילת התהליך ישנם חברים שאינם מוכנים לחלוק את תוכנית ההחלמה שלהם עם אנשים שאינם חברי התוכנית, אפילו עם המקורבים אליהם. בשלב מאוחר יותר, ייתכן שהם יחברו לשורותיהם של אלו אשר מגייסים בהתלהבות חברי משפחה לדרך החיים של או.איי.

היחיד שעליו להשתנות הינו האדם אשר מעוניין להפסיק לאכול באופן כפייתי. במסע זה, קיים צורך בעמדות ונקודות מבט חדשות. כל שמתבקש מהמשפחה במהלך תקופה זו, הוא שתאפשרו בסבלנות לאכלן הכפייתי המחלים לעשות את מה שמוצע לו בתוכנית או.איי, אפילו אם אינכם מבינים באופן מלא את התהליך.

שינויים משמעותם צמיחה

אכלן היתר הכפייתי, שנמצא בהמנעות, משנה את התנהגותו בנסיון לשוב לבריאות טובה וליצור תחושת רווחה. אנשים החשים טוב לגבי עצמם ולגבי מעשיהם מסוגלים לרוב לשמור על יחסים מספקים עם בני משפחתם, חבריהם ועם אנשים אחרים.

או.איי.  עוזר לאנשים להרגיש טוב לגבי עצמם, כאשר הם מגיעים להבנה שהאכילה הכפייתית הינה מחלת התמכרות ולא פגם מוסרי. אחד מהכלים הראשונים הנמצאים בשימוש כדי לעודד הרגשה זו הינו ההמנעות (להמנע מאכילה כפייתית והתנהגויות כפייתיות בנוגע לאוכל).

מהתחלה זו באו.איי, עולה אדם חדש – אדם המשתמש בשניים עשר הצעדים ובכלים של תוכנית או.איי. כדי לפתח רגשות חדשים של רווחה, ערך עצמי ותועלת לאחרים. אכלן היתר הכפייתי לומד דרכים חדשות להגיב לבעיות אשר עולות בתוך המשפחה ובמקומות אחרים.

ייתכן שזה יראה מוזר לשמוע הצהרות כמו "עלי לעשות מה שהינו נכון עבורי". אולם חברי המשפחה מסוגלים לעיתים קרובות להתגבר על תגובות שליליות, כאשר הם מבינים שחבר או.איי. סובל ממחלה, ממנה הוא מנסה להחלים על ידי התחלה של דרך חיים חדשה.

התנהגות בלתי מוכרות

 

תקופת ההחלמה המוקדמת יכולה לעיתים להיות קשה עבור בני המשפחה. שיחות טלפון תדירות יכולות להפריע לארוחות משפחתיות ולפעולות אחרות. לעיתים הפגישות נוגסות בנתח נכבד מזמנו של האכלן הכפייתי. ייתכן כי ההיעדרויות התכופות והמחשבות בהן טרוד אכלן היתר הכפייתי, יעלו תמיהות, או אפילו יהיו מעצבנות.

ייתכן כי לתקופה מסוימת יהיה קשה להתמודד עם התנהגותו של האכלן הכפייתי, בשעה שהוא או היא לומדים דרכים חדשות להתמודדות עם החיים ללא אכילה כפייתית. רגשות שבעבר הודחקו או עומעמו על ידי התנהגות של אכילה כפייתית, צצים לעיתים מחדש. ייתכן כי בני המשפחה יחושו מאויימים על ידי שינויים אלה.

לעיתים מתרחשת תופעה שונה. ישנם אכלנים כפייתיים אשר מגיעים לאכלני יתר אנונימיים וחווים במהירות את מה שמכונה "התעוררות רוחנית". חוויה זו מאפשרת להם להפסיק באופן מיידי וללא מאמץ את אכילת היתר הכפייתית, תוך שלעיתים קרובות הם חווים שמחה רבה ותחושת שלווה כתוצאה מכניעה של רצונם-העצמי. אנשים אלו מדווחים על שיפור ניכר בכל מערכות היחסים שלהם, בייחוד עם בני משפחתם.

אולם, יש לזכור שלא כל חברי או.איי. עוברים חוויה זו,ולכן הם חייבים לעבוד על שינוי חייהם דרך הגעה לפגישות ועבודה על תוכנית שנים עשר הצעדים להחלמה.

שיתוף פעולה הינו חיוני

לעיתים חבר או.איי נזקק למשפחתו במידה הרבה ביותר, דווקא כשנראה למשפחה שהיא הכי פחות רצויה. בנקודה מכרעת זו, עזרת המשפחה יכולה להיות רבה לעין שיעור על ידי כך שתראה שיתוף פעולה וסבלנות.

חשוב להבין שתחומי עניין חדשים אלו שנראים לכאורה כמפריעים – שיחות טלפון, פגישות, שימוש באמרות כנף – הינם חיוניים בקידום חבר או.איי. בדרכו להחלמה.

ייתכן שיגיע זמן שבו עוצמת המחויבויות הללו תפחת, אולם לא ניתן לזרז את האכלן הכפייתי. או.איי. אינו מועדון דיאטה. זוהי דרך חיים שיש לקיימה כל יום רק להיום. זוהי הערובה היחידה כנגד נפילה והישנות המצב.

חברי או.איי לא אוהבים פחות את משפחותיהם. ההיפך הוא הנכון, הם רוצים לאהוב את כולם במידה רבה יותר. מושג מפתח באו.איי. הינו שאם אכלן היתר הכפייתי לא ילמד לאהוב את עצמו, לא תהיה לו היכולת לאהוב אחרים.

דימוי עצמי

נראה כי אכילה כפייתית ודימוי עצמי גרוע הולכים יד ביד. הדרך היחידה להפסיק לשנוא את עצמך הינה להתחיל לאהוב את עצמך. אולם כיצד ניתן לשנות רגשות אלו, שהינם עמוקים כל כך ולעיתים בלתי-מודעים?

תוכנית שנים עשר הצעדים להחלמה הינה דרך רבת עוצמה לעשות זאת. אני מאמינים ששינוי כה מהפכני בהתנהגות, ובסופו של דבר בדימוי העצמי, יכול להתרחש רק אם האדם מבצע מאמץ נמרץ לעבוד את הצעדים הללו. ניתן לפשט מאמץ זה על ידי האמונה החדשה אך רבת העצמה לפיה "רק להיום, אני יכול להמנע; אני יכול לוותר על נטיות ההרס העצמי ולהיאחז בדרך חיים חדשה."

בבסיס כל הפעולות הללו נמצא הרעיון החשוב ביותר באו.איי.: המושג של חוסר אונים אישי מול ההתנהגות הכפייתית שלנו. חבר או.איי. מודה שכל מאמץ עד כה נכשל. הוא מוותר לחלוטין על רצונו-העצמי ומבקש עזרה בביצוע התחלה חדשה. חשוב מאוד שאכלן היתר הכפייתי יעשה זאת מרצונו העצמי ולא בכפיה; חייבים לאפשר לו או לה את הכבוד שבהחלטה האם לבחור בתוכנית או.איי כדרך להחלמה אם לאו. המשפחה יכולה לספק שירות משמעותי בכך שתכבד החלטה זו.

לנו אכפת

כאשר אכלן כפייתי מושיט ידיו לאו.איי לעזרה, אכלנים כפייתיים אחרים מוכנים לקחת את ידו. כאן מונחת המציאות האמיתית הנמצאת מאחורי ההצהרה הפשוטה לפיה "לנו אכפת", באמת אכפת לנו!

האדם הראשון מאו.איי, שמשפחתו של אכלן היתר הכפייתי פוגשת, הינו בדרך כלל המאמן או המאמנת שלו. מיהו אדם זה הזוכה לתשומת לבו המוחלטת של אכלן היתר הכפייתי? מדוע שם חדש זה עולה פתאום בשיחות המשפחתיות בוקר, צהריים ולילה?

מאמן או מאמנת הינם נמל מבטחים בעת סערה – הסערה של כמיהות גופניות ושל רגשות לא נעימים הנחווים על ידי חלק מהאכלנים הכפייתיים במהלך השבועות הראשונים להמנעות.

המאמן או המאמנת, שהינם בתחילה מקור למידע לגבי התוכנית, ומאוחר יותר הם חברים, הינם הקשר הישיר של אכן היתר הכפייתי לתוכנית. בהתבסס על חוויותיהם עם המנעות והחלמה, המאמנים מציעים חוזק ותקווה לחבר החדש כאשר כל השאר נראה מבלבל ומאיים. המאמן או המאמנת לוקחים על עצמם מחויבות להיות שם כאשר נזקקים להם.

למשפחה

האובססיה לאוכל של האכלן הכפייתי הינה בעלת השפעה שלילית לא רק על קורבן המחלה, אלא גם על יתר המשפחה. כאשר חבר או.איי, שלא מכבר זכה להמנעות, מחלים ומתפתח, אין זה נדיר שבני המשפחה יחושו בחוסר נוחות עם שינוי זה. ייתכן אפילו שהם יחליטו שהם מעדיפים את האכלן הכפייתי הישן – לא בריא מבחינה פיזית ורגשית – על פני אדם זה שתחומי העניין שלו כבר אינם מוגבלים לתחומי הבית, המשפחה והאוכל.

אין זה לא-טבעי להרגיש במידה מסוימת שאינכם חלק מהתהליך, או לחוש טינה כלפי כל העצמאות הזו, שלא מכבר נרכשה. אולם ככל שאכלן היתר הכפייתי מחלים, במרבית המקרים היחסים המשפחתיים משתפרים. בטווח הארוך, המשפחות מרוויחות מאוד כאשר חבר או.איי מחלים ממחלת אכילת היתר הכפייתית.