חשוב ! יש תקווה גם כשנמצאים בנפילה

יש תקווה גם כשנמצאים בנפילה

 

מזכיר/ת הקבוצה מתבקש/ת להקריא קטע זה בזמן הפגישה.

תקווה ויהי מה

כולנו זקוקים לכך שיאהבו ויקבלו אותנו כמות שאנחנו, לא מפני שאנחנו בהימנעות, לא מפני שהגענו למשקל המטרה שלנו, אלא פשוט בזכות מי שאנחנו. דבר זה נכון במיוחד לגבי חברים באו.איי. שעדיין סובלים מאכילת יתר. הם נמצאים בתוכנית מזה זמן-מה, אולי במשך חודשים, אולי אפילו במשך שנים, אבל הם עדיין לא הגיעו להימנעות או שהם בנפילה.
אנשים שעברו את הכאב שבחוויה  כזאת, נשאלו לגבי הדבר שעזר להם לצאת מהמצב, וכולם מסכימים על דבר אחד: העובדה שאהבו וקיבלו אותם – אפילו כשאכלו אכילת-יתר בכפייתיות, אפילו כש"התפרקו" מבחינה רגשית, אפילו כשהרגישו חסרי-תקווה ובלתי ראויים לאהבה – הייתה נקודת המוצא לכך שבסופו של דבר אהבו וקיבלו את עצמם, ובהמשך נכנסו להימנעות.
דוגמא מוכחת לכך היא רוזאן, מייסדת או.איי., שלאחר שהורידה במשקל והיתה בהימנעות לאורך זמן, היא החלה באכילת יתר והעלתה שוב במשקל. בעקבות כך היא נאלצה להתפטר מתפקיד המזכירה הארצית של או.איי. למרות הרגשת הדחייה, הרחמים העצמיים וחוסר יכולת לאהוב את עצמה היא ראתה בפגישות או.איי ברכה והתמידה ללכת לפגישות. לאחר שנים של נפילה באוכל, באחת הפגישות היא פגשה את החברה הנכונה בזמן הנכון שהעבירה לה מסר של תקווה והושיטה לה יד לעזרה. לאט לאט רוזאן עשתה פעולות קטנות של התוכנית עד שחזרה להיות בהימנעות ולהוריד את המשקל העודף. ( ניתן לקרוא את הסיפור של רוזאן בספר אכלני יתר אנונימיים).
אנו יודעים שההתמודדות עם בעיית האכילה הכפייתית היא ערמומית, מבלבלת ורבת עוצמה ואכילת יתר אינו עניין מוסרי או נובע מחוסר רצון להיות בהימנעות.
תהליך ההחלמה מאכילה כפייתית הוא ארוך, עם עליות ומורדות ומשתנה מאדם לאדם ומתקופה לתקופה. המשותף לחברי או.איי היא התקווה שבעזרת עבודת 12 הצעדים נקבל את הבטחות התוכנית והעיקרית שבהן היא הבטחת צעד 10:הפסקת הלחימה ותגובה שפויה לאוכל – הימנעות.  עלינו כולנו לזכור שהבטחות התוכנית  מתגשמות בינינו – לעיתים מהר לעיתים לאט.
החשוב הוא לשמור על התקווה ויהי מה, דווקא בתקופות של נפילות.
אם אתם שוב בתקופה של אכילת יתר, או אם אתם עדיין ממתינים לזכות בהימנעות, הדבר החשוב ביותר שיש באפשרותכם לעשות, הוא ללכת לפגישות. לא משנה עד כמה עמוק אתם באוכל, ולא משנה כמה ק"ג  העלתם, לא משנה באיזה טירוף אתם נמצאים בחיים, המשיכו לבוא- אתם לא לבד!  אנו מעודדים אתכם, בעיקר בתקופות קשות, לעשות פעולות לחיזוק האמונה שאם נתמיד ונחזור זה לבסוף יפעל ויעזור. ביחד נוכל לעשות את מה שלא יכולנו לבדנו…. זאת היא התחייבות בין שני חברי או. אי. לתמוך ולהיות אחראים האחד לשני. אף חבר אינו מחוסן מפני נפילה  לכן עלינו להיות שם אחד למען השני. נעשה זאת על ידי התחלקות כנה על נפילות אם היו, כיצד התמודדנו עם הקשיים והפעולות שעשינו למען ההחלמה בימים שלא היינו בהימנעות. השיתוף על התקווה שיש בתוכנית או.איי בזמנים קשים הוא מסר חזק מאוד שרבים צריכים לשמוע על מנת ולחזק את התקווה שלהם ולמצוא כוח לתגבר את הפעולות.
הצהרת ההתחיבות של או.איי: תמיד להושיט את היד והלב של או. איי לאלו ששותפים לכפייתיות שלי, לזאת אני אחראי.

אנו מעודדים קבוצות לקיים פגישות נושא / מיני מרתון  לפעול לחזק את התקווה שבתוכנית 12 הצעדים של או.איי לחברים שבנפילה. (מידע קיים באתר או.איי עמוד מסמכים, אן במשרד)