משפט יומי 31 בינואר

"רק להיום."

–          סיסמה של התוכנית


"רק להיום" היא אחת הסיסמאות של התוכנית שפועלת עבורי. היא מוצלחת יותר מאשר "יום אחד בכל פעם" משום שזו כבר מדברת על יום נוסף שעומד לבוא. לפעמים, היום הנוכחי הוא כל מה שאני מסוגלת להתמודד איתו. כפי שאומר העלון: "אני יכולה לעשות דברים ליום אחד, שלא הייתי מסוגלת אפילו לחשוב לעשות לאורך זמן, אפילו לא ליום אחד נוסף." לפעמים היה עליי לומר לעצמי: "רק עוד ארבע, שלוש, שתי שעות עד שאלך לישון, אעצום את עיניי, לא אצטרך לדבר יותר עם אף אדם ולא לעשות יותר שום דבר." זוהי תחושה עילאית של שלווה, להגיע לסופו של אותו יום, לסיים.

"רק להיום" עוזר לי גם להימנע מן הרעיון שאני מתרחקת מן המחלה שלי אם יש לי ימים ספורים, שבועות או חודשים של הימנעות ברצף. כאשר הימים מתחרזים יחד ואני מתרחקת יותר ויותר מן הנגיסה הכפייתית האחרונה שלי, אני עלולה להתחיל לחשוב, שאיכשהו הצלחתי "לעשות את זה" או שהגעתי למרחק בטוח מן המחלה שלי. אין דבר רחוק יותר מן האמת. אני קרובה לנגוס אותה נגיסה כפייתית ראשונה היום כפי שהייתי ביום שבו באתי לתוכנית, אם אינני חיה בהווה ואם לא אהיה מודעת לכך שאני אכלנית-יתר כפייתית. "רק להיום" מזכיר לי שהיום הוא כל מה שיש לי.