משפט יומי 18 בינואר

"בשלב זה למדנו שיש ביכולתנו 'לעשות כאילו'. אין זאת אומרת שהיה עלינו להיות אדוקים מתוך צביעות, או שעלינו להעמיד פנים שאנו מאמינים באל שלא האמנו בו. זאת אומרת שהיינו חופשיים להתנתק מכל הוויכוחים התיאולוגיים, ולבחון את רעיון הכוח הרוחני בראי הצורך הנואש שלנו לקבל עזרה כדי לחיות את חיינו."

–          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 14

באתי לאו.איי. דרך איי.איי. שם הייתי אומללה, נאבקתי ולא הייתי מסוגלת לפעול בתוכנית; פשוט לא האמנתי שיש משהו שיוכל להחזיר לי את שפיות דעתי, מן האכילה שלי ומן ההתנהגות שהזיקה לי. כאשר הודיתי בכך שאני חסרת-אונים בפני האוכל, הציטוט שלמעלה עזר לי לעשות את צעד שתיים ולהמשיך משם. כן, הייתי נואשת לחלוטין.

יכולתי להפסיק להיות הגיונית, לשכוח את הדעות הקדומות שלי לגבי המילה "אלוהים", ו"לעשות כאילו" כוח גדול ממני פועל בחיי. "העשייה כאילו" אפשרה לי להרגיש ביטחון שאני אהיה בסדר, שאוכל לעבור את הימים מבלי לאכול בצורה כפייתית, או לפגוע בעצמי. אינני יודעת במה אני נותנת אמון, בדיוק, אבל זה לא משנה; אני מאמינה שזה פועל.