משפט יומי 7 בפברואר

"ביקשנו, באמצעות תפילה ומדיטציה, לשפר את הקשר ההכרתי שלנו עם אלוהים…"


–    צעד אחת-עשרה

אכילה בלתי-מודעת היא אחת הדרכים שבהן אני מבטאת את חוסר הקשר ההכרתי שלי עם אלוהים. האכילה היא הרגל וכפייתיות.
כשאני מבוהלת או כועסת, אני מוצאת את עצמי לעתים קרובות במטבח מבלי להיות מודעת לגמרי למה שאני עושה. כשאני מכינה ארוחות, אני תופסת את עצמי לעתים קרובות מתחילה לשים משהו בפה מבלי לחשוב. אני כמעט לא מרגישה שאני עושה את זה.

לכן אני חייבת להישאר בהווה, להיות מודעת למעשים ולרגשות שלי, בייחוד כשיש אוכל בסביבה. כשאני מתרכזת במדיטציה במשך היום, הדבר מהווה עבורי אימון בחשיבה ממוקדת: ההתנסות בלהיות נוכחת לחלוטין.

לפני שאני מתקרבת לאוכל או להכנתו, אני נזכרת בשלושת הצעדים הראשונים, ואומרת את תפילת השלווה, וזה עוזר לי.