משפט יומי 14 בינואר

"ייתכן שלא האמנו שהאכילה הכפייתית שלנו היא בעיה רוחנית, או שחשנו שאלוהים טרוד רק בדברים חשובים יותר, ומצפה מאיתנו לשלוט בדבר כה פשוט כמו האכילה שלנו."

–          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 12

אני זוכרת שישבתי לאכול את הארוחה ההימנעותית הראשונה שלי, שכללה חצי מהכמות שנהגתי לאכול בדרך כלל. חשבתי שכמות כזו של אוכל לא תספק אותי. אבל רציתי לפעול לפי ההנחיות, כך שאכלתי רק מה שהיה מונח לפניי. כשדיברתי עם המאמנת שלי בהמשך הערב, סיפרתי לה על הרגשתי.

היא הציעה שבארוחה הבאה שלי אבקש מאלוהים לגרום לכך שזה יספיק. אני לא ממש האמנתי שאלוהים יכול לעזור לי בעניין האוכל שלי או יהיה מוכן לכך, אבל קיבלתי את הצעתה מתוך אמונה עיוורת, וזה פעל! אני כבר לא משתמשת באוכל כדי למלא את הריקנות שבתוכי; במקום זה אני מתמלאת באלוהים.