משפט יומי 13 בינואר

"איננו מעל או מתחת לשאר המין האנושי; אנחנו חלק ממנו."

–          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 39


עתה, כשאני עומדת לגמור את צעד חמש, אני מרגישה הקלה ואני נרגשת. אני יודעת שהכוח העליון שלי היה איתי לאורך כל הדרך, שהוא דרבן והוביל אותי. תמיד הרגשתי נפרדת מן המין האנושי. הרגשתי שעליי להיות מוצלחת יותר מכול אחד אחר, או שלא אהיה מוצלחת כלל. את התחושה הזאת בטאתי בכך שהייתי "כול-יודעת".

כאשר הרהרתי בחשבון-הנפש שלי בצעד ארבע, התחלתי להבין שאינני שונה מכל אחד מחבריי באו.איי. שמעתי דברים אלה פעמים רבות בפגישות. מדוע חשבתי שאני שונה?

התהליך שעברתי בצעד חמש פקח את עיניי, והתחלתי לראות את האמת על חיי. אני הייתי אחת מני רבים, מושיטה את ידי לאחרים ולכוח העליון שלי, מנסה להיות בריאה יותר.

כשדיברתי עם המאמנת שלי, הרגשתי ענווה, הרגשתי שהיא מקבלת אותי ואוהבת אותי. סופסוף הייתי חלק מן המין האנושי: לא טובה ולא גרועה יותר מכל אדם אחר. איזו תוכנית – ממש בל-תיאמן! תודה לכם, או.איי., חבריי לתוכנית והכוח העליון שלי.