משפט יומי 11 בינואר

"צעד אחת-עשרה מעודד אותנו להתפלל, להמשיך לדבר מדי יום ביומו עם הכוח העליון שלנו, גם כאשר זה נראה כעיסוק נואל."

–          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע'


הניסיונות הראשונים שלי להתפלל היו סקירה מלאת רחמים עצמיים של הכישלונות שלי, או סקירה של נימוקים לקיומו של אלוהים, או בכייה בפני אלוהים – שבקיומו הטלתי ספק – שאני לא מוכנה ללכת לישון עד שהוא / זה לא יבטיח לי שאהיה בהימנעות ביום המחרת. כל השיטות הללו אכזבו אותי. מאחר שנראה לי שהתפילה אינה פועלת, היה לי קשה להתמיד בעיסוק זה. אבל במשך שנים, אחרי ניסוי וטעייה, אחרי שניסיתי להתפלל באופן סדיר ונכשלתי שוב ושוב, למדתי כיצד עליי להתפלל.

אני מודה לאלוהים על ההימנעות ועל ההחלמה שלי. אני מבקשת עזרה לגבי ההימנעות שלי ביום שלפניי. אני מציעה את שירותי. אני מודה בכישלונות של היום הקודם, ומבקשת שיראה לי כיצד לפעול בצורה טובה יותר. אני מוסרת את היום שלפניי לשירותו של אלוהים. אני מתפללת עבור חברים באו.איי. ומחוצה לו. מיום שהתחלתי בשגרה היומית הפשוטה הזאת, ההחלמה שלי הפסיקה לצלוע קדימה – היא זינקה קדימה.