משפט יומי 7 בינואר

"קבלו את העובדה, שנגיסה אחת או שתיים לא ישפרו מצב גרוע."

–          סוף מעשה במחשבה תחילה


למאמנת שלי יש דרך נפלאה להזכיר לי, מה פירוש האמירה הזאת. כשאני מספרת לה שאני לא מסוגלת יותר להמשיך, היא אומרת: "אילו הייתי חושבת שהאוכל יכול לשפר את בעלך (ילדך, העבודה שלך וכו') , הייתי אומרת לך לאכול. אני לא אומַר דבר כזה."

וזה מחדד את העניין. לא קיים אוכל בעולם שיוכל להנעים עליי את המצב בעבודה, לרפא בדידות או עייפות, לתקן מערכת-יחסים שנפגעה, או לרפא מחלה. האכילה לא תתקן אותם!

כשאני יודעת קודם כול את הדבר הזה, יש ביכולתי להתבונן באפשרויות העומדות לרשותי. התיקון או הפיתרון עשוי להופיע כאשר אני מביאה את הבעיה בפני הכוח העליון שלי. בילוי במשך זמן-מה בשקט ובהקשבה פתר יותר התלבטויות וריפא יותר מפגעים מאשר כל כמות אוכל שהיא. כשאני מטלפנת במקום לפתוח את המקרר, זה עוזר לי למצוא דרך לטפל במצב. קריאה בספרות המאושרת על ידי או.איי., השתתפות בפגישה, או יציאה להליכה הם הדברים שיכולים לעזור לי למצוא את השביל בו עליי ללכת.