משפט יומי 2 בינואר

"ההחלמה היא מסע, ותוכנית שנים-עשר הצעדים היא הדרך בה אנו נוסעים יחדיו באו.איי."

–          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 106

בעבר, דרך החשיבה שלי הייתה, שאני כישלון חרוץ כאדם, או שאני קדושה. ראיתי את עצמי ככישלון חרוץ; מאמציי לשלוט במשקלי ובאכילתי רק חיזקו את הראייה שלי את עצמי. חלמתי על שינוי זוהר בעצמי, כיצד אני הופכת לרחומה, אינטליגנטית, וכמובן, רזה. הבעיה הייתה שלא הייתה קיימת שום דרך שתקשר ביני, הכישלון הנלוז, לביני, הקדושה הרזה. לכן פרשתי לאכילה ולחלומות-בהקיץ. נהגתי לדמיין מהפך פתאומי לאני שונה – כיצד אני עוברת שינוי צורה כבמטה קסם. אבל באו.איי.

למדתי שההחלמה דורשת מחוייבות סבלנית ומתמדת למסע זוהר אך קשה. באו.איי. נוכחתי לדעת שהדרך המרחיקה מן הכישלון היא ארוכה. באו.איי. למדתי כיצד להודות בחסרונותיי, וכיצד להשתנות על ידי עבודת הצעדים. יש ביכולתי להיפטר מן השנאה לעצמי ולהסתמך בענווה על הכוח העליון שלי. אני נמצאת במסע אל ההחלמה עם שנים-עשר הצעדים של או.איי.