משפט יומי 24 בדצמבר

"חבל, אבל אין די ברצון להיפטר מן הצדדים הלא-נעימים של המחלה. עליי להיות נכונה לוותר על מה שמושך אותי בראש ובראשונה: על הסיפוק, על הסימום, או על כל תגמול אחר שאני מקבלת בזמן שאני מתמכרת לכפייתיות שלי."

–          להיום, ע' 132

הגמול העיקרי שאני מקבלת מאכילה כפייתית, הוא הקלה מן הבדידות. כשהייתי ילדה, חיפשתי חברוּת באוכל. ככל שזיכרוני מגיע, האוכל היה לי בן-לוויה שניחם אותי כשלא לי היה למי לפנות, לא היה מי שישגיח עליי, כשחשבתי שלאף אחד אחר לא אכפת. הבדידות שלי פחתה מאז באתי לאו.איי. כאן אני מרגישה בבית. אני אחת מני רבים.

הייתי מוכנה לוותר על עודף-המשקל שלי אבל לא לוותר על החברות שמצאתי באוכל. באו.איי. למדתי להחליף את האוכל באהבה את עצמי ואת אחרים. הרפיתי מן האכילה הכפייתית, יום אחד בכל פעם, למשך יותר מתשע שנים. אלוהים החליף את האוכל בדבר-מה טוב לאין-שיעור: חיים שמחים ומאושרים.