משפט יומי 20 בדצמבר

"… האם אנו נותנים לצורכי האחרים לשלוט בנו, בעוד ומתעלמים מצרכינו? … האם ניסינו להטיל את האשמה על אחרים?"

–          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 28


פעם האמנתי שאני צריכה להניח לציפיות של אחרים להשפיע על בחירות האוכל שלי. באו.איי. למדתי שלמעט מקרים של כפייה בכוח, אני זו אשר מחליטה בקשר לאוכל שלי. גיליתי שמרבית האנשים מוטרדים מכדי להבחין במה שאחרים אוכלים. המעטים שהתמקדו בבחירות שלי באוכל, סובלים מבעיות התמכרות משלהם.

למשל, מכרה אחת דחקה בי לאכול מאכלים שאותם אכלתי בעבר. הבנתי שהיא נאבקת נגד חוסר-השליטה שלה עצמה. אילו הייתי מצטרפת אליה לבולמוס אכילה, זה היה מזיק לי ולא היה עוזר לה – מוטב להיות למופת של תקווה עבורה. כעת, כאשר מישהו מעיר משהו לגבי הבחירות שלי באוכל, אני עונה שאני מרגישה טוב יותר כשאני מיישמת את תוכנית האוכל שלי. איש מעולם לא דחק בי, בתגובה על כך, לעשות משהו שיגרום לי להרגשה רעה.