משפט יומי 29 בפברואר

"השי היחיד הוא נתח מעצמך."
–    ראלף וולדו אמרסון, בציטוט בלהיום, ע' 360

"בוועידה שהתקיימה לאחרונה צפיתי כיצד קיימו את צעד שנים-עשר בכל הודו. שלושת המאמנות שלי, שכולן נהנות מהימנעות ללא-נפילות, עודדו אנשים, והסבירו להם כיצד לעשות זאת. הם ידעו, שקרוב לוודאי לא ישמעו שום דבר חדש לעצמם. הם הגיעו לשם רק כדי להעביר את מסר ההחלמה למישהו שעדיין סובל.
הן מהוות מופת חי לבריאות טובה, לאנרגיה ולמשקל נורמלי. הן מהוות התגלמות של הבטחות שהתגשמו. פניהם זהרו מן ההימנעות ומן השמחה ששמחו בעצמם.
ואם לא די בכך, הרי שכאשר הגענו הביתה, השתתפנו כולנו בפגישה הרגילה שלנו. המנחה לאותו ערב ביקשה שנשתף את האחרים במה שחווינו בוועידה. באופן שכזה, כולם הצליחו להיות שם.
כאשר התחבקנו לפרידה, אחת מן המאמנות שלי צחקקה לעצמה. "אני חייבת למהר הביתה, למקרה שהמאומנת החדשה שלי מן הוועידה תתקשר." היא ממשיכה לתת ולתת ולתת.
אני הולכת בעקבות המאמנת שלי. אני בהימנעות, בריאה, ונהנית מחיי ומכל מי שכלול בהם. אני מוכנה לאמן. סופסוף יש