משפט יומי 5 בדצמבר

"הכוח העליון שלנו נותן לנו את הכוח, בתנאי שאנחנו נעשה את המעשים הדרושים."
–    תכנון אכילה, ע' 5

במשך התקופה הקשה והקודרת, לפני שמצאתי את ההימנעות ואת הצעדים, הייתי שקועה בפחד, בדיכאון, בבדידות, בייאוש וברחמים-עצמיים. תמיד חיפשתי משהו ש"יתקן" אותי: מערכת-יחסים, עוד כסף, הדיאטה המושלמת, פסיכיאטר מוצלח יותר… יותר מכול רציתי שמישהו יטפל בי לנצח. נחשו מה? זה בדיוק מה שמצאתי בהחלמה – כוח עליון שמטפל בי ויטפל לנצח. שוב אינני מטילה ספק בכך שישנו כוח מעין זה. יש יותר מדי הוכחות לכך שמשהו מגיב אליי כשאני נכונה להשתנות. תפקידי היחיד הוא לעשות את העבודה המעשית ולתת אמון.

אני מאמינה שהחיפוש הזה אחר קשר אל כוח עליון הוא-הוא ה"חור" שאותו ניסיתי למלא באוכל. זה כאילו שוטטתי והתרחקתי מהבית לפני זמן רב, בגלל מחלת-שיכחה קשה כל-כך שאפילו לא ידעתי שהלכתי לאיבוד. אבל משהו קרא לי לשוב לנתיב של הבראה ותקווה. הוא קרא לי לאו.איי. הוא קרא לי הביתה.