משפט יומי 4 בדצמבר

"צעד אחת-עשרה מעודד אותנו לתרגל תפילה, להמשיך לדבר עם הכוח העליון שלנו מדי יום, גם כשזה נראה תרגיל חסר-היגיון."

–          שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע'מ 74

התפילה משנה את פני הדברים. זה ברור לי לחלוטין. בחיים הקודמים שלי, כשהייתי מכורה לאוכל, נואשת ונטולת-שפיות, השתמשתי היטב בשכלי, אבל הייתי אגנוסטית רוחנית. פשוט לא האמנתי בשום דבר. ואז, על פי הצעתה של המאמנת שלי, התחלתי לומר לאלוהים "בוקר טוב" בכל יום, רק כדי לראות מה יקרה. התוצאה הייתה יוצאת-מן-הכלל: אלוהים התקרב אליי, כשאני התקרבתי לאלוהים. הוא אחז בנשמתי הריקה ומילא אותה בנוכחותו.

כעת, לדבר עם אלוהים מדי יום ביומו הוא חלק מחיי – אני פשוט לא מסוגלת לחיות בלי זה. אני רואה בתפילה מעין תרגול של הנשמה, ממש כאילו היה זה תרגול מחשבתי. כעת עליי לטפל בחיי הן בעזרת שכלי והן בעזרת נשמתי. וכשם שאין מחשבה חסרת-ערך או מבוזבזת, כך גם התפילות. תפילה משנה דברים. וכאשר השינויים אינם מוצאים חן בעיניי, לפחות אני יכולה להיות בטוחה שהם באים מאלוהים.