משפט יומי 3 בדצמבר

"התפלל לאלוהים, אבל המשך לחתור אל חוף."
–    פתגם רוסי, מצוטט בספר להיום, ע' 136

המושג מסירה, אין פירושו שאינני עושה שום פעולה; פירושו הוא שאני עושה פעולה ומוסרת את התוצאות. נוכחתי לדעת, שהדמיון שלי מוגבל. אני בת-מזל אם יש ביכולתי לראות שתי אפשרויות, אף כי ייתכן שקיימות תריסרים כאלה. אם אני עושה כפי שהציעו לי, ומרפה מן התוצאות, הרי שלעתים קרובות התוצאות טובות יותר מכפי שדמיינתי לי. באכלני-יתר אנונימיים למדתי, ששנים-עשר הצעדים מספקים דרך לפתור בעיה. זהו שווה-הערך ל"חתירה אל החוף". תחילה אני עושה את צעדים אחד עד שלוש, ולאחר מכן אני עושה את צעדי הפעולה, ארבע עד תשע.

באופן כזה, אני יכולה להיפטר מפגמי האופי שלי, אחד בכל פעם.
הבנתי זאת כשעשיתי את הצעדים בפעם הראשונה. אחרי שהשלמתי את הצעדים שש ושבע, נלקח ממני הכעס, שהיה כוח מניע בחיי. הייתה בכך הקלה רבה, והדבר המריץ אותי מאוד לעשות את יתר הצעדים ולהמשיך לעבוד בהם עד עצם היום הזה. המטאפורה שלי, חתירה לחוף, היא טובה. אני לא צריכה להיות נתונה לחסדי הזרמים, וגם לא צריכה לנסות לשלוט בטבע. אני יכולה לעשות כמיטב יכולתי, מתוך ידיעה שדי בכך.