משפט יומי 20 בנובמבר

"באו.איי. אין תוכנית של דיאטות ושל התעמלות, אין משקל ואין גלולות פלא. אנו מציעים הרבה יותר – חברותא שבה אנו מוצאים רעות והבנה, ומשתתפים בכוח המרפא של האהבה."
–    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' VII

מה, או מי, הוא אותו "כוח גדול מאיתנו" אשר "יוכל להחזיר לנו את שפיות-דעתנו"? אם זה פשוט אלוהים, מדוע לא היינו מסוגלים להתפלל אליו, כדי שיסיר מעלינו את הכפייתיות שלנו לאכול אכילת-יתר, ויחזיר לנו את שפיותנו? מדוע נחוץ להשתתף באו.איי.? חלק מן התשובה הזאת נמצא לבטח במילה "חברותא". בחברותא של או.איי., פנים-אל-פנים עם אחרים השותפים לסבלנו, אנו מוצאים את הכוח שאנו זקוקים לו כדי להחלים.

או.איי. הוא המקום שבו אנשים אוהבים אותנו עד שאנו לומדים לאהוב את עצמנו. או.איי. הוא המקום שבו אנו נישאים על גבי ניסיון, כוח ותקווה של אכלנים כפייתיים אחרים המשתפים אותנו בהם. או.איי. הוא המקום שבו נוכל להעניק את האהבה התומכת הזאת לאחרים, שסובלים מן המחלה הזאת. נתינה כזאת חיונית להחלמה שלנו. הרהורים בהיותנו בגפנו, תפילה, מדיטציה, ההסתמכות על אלוהים … כל אלה חיוניים לנו. אבל כך גם החברותא של או.איי., שם אנו מוצאים "אלוהים בגוף אדם" בכל פגישה ופגישה.