משפט יומי 19 בנובמבר

"כשאנו מקבלים זאת בענווה, אנו יכולים לומר בשקט לכוח העליון שלנו: 'אני כזה, ורק בעזרתך אוכל להשתנות'."
–    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 51

כשאני קוראת את הקטע הזה, אני נאנחת. הקלה גדולה היא לשמוע, שאינני יכולה לחולל את השינוי בכוחות עצמי. אינני אחראית לסילוק הפגם.

התסכול שסבלתי בעבר – כשניסיתי לעשות זאת בכוחות עצמי, נכשלתי, ולאחר מכן רדפו אותי המחשבות שאני לקויה מבחינה מוסרית ושאני רעה – נלקח ממני. אני מקבלת רשות למסור את הבעיה שלי ולהמשיך בענייניי. הדבר מחזיר אותי להווה, ומאפשר לי להתמקד במעשה "הנכון" הבא.