משפט יומי 16 בנובמבר

"ללכת לכול מרחק, פרושו לעשות שנים-עשר צעדים ספציפיים, יום אחד בכל פעם, ולא לסיים אף פעם. לאורך התהליך, השפיות תוחזר לנו, וההימנעות תהפוך למציאות."
–    להיום, ע' 33

פעם, בכנס של או.איי. אחד הדוברים שיתף אותנו באומרו, שהוא היה מוכן לשבת עירום על זרנוק לכיבוי-אש ולחלק עלונים, אילו זה מה שהיה נחוץ להחלמה שלו. למרבה המזל, בתוכנית שלנו אין דרישה למעשה נועז יחיד. לעומת זאת, נגלה לנו מסלול שבו עלינו ללכת במשך שארית חיינו. לאלה מאיתנו שביקשו אחר גלולה או דיאטה פלאיות, אשר ירפאו את אכילת-היתר שלנו, הרי ש"תוכנית הזרנוק" עשויה להיראות קלה יותר מאשר עיסוק בעקרונות הגלומים בשנים-עשר הצעדים. התוכנית שלנו אומרת לנו, שבאמצעות "התהליך" של עבודה יומיומית בצעדים, נמצא שפיות והימנעות.

אנו, אשר כבר קיימנו את התהליך הזה במשך זמן-מה, ולאחר מכן סטינו ממנו, גילינו שבלעדיו קשה לשמור על השפיות ועל ההימנעות.
התוכנית הזאת מבטיחה החלמה אמיתית ומופלאה. בולמוסים ללא-תקווה מוחלפים באכילה בריאה. משקל עודף נעלם ללא דיאטות, ללא הקאות ושלשולים וללא פעילות גופנית במידה מופרזת. אנו יכולים להשתחרר מן האובססיה שלנו לגבי אוכל ואכילה, יום אחר יום, למשך שנים. אבל שום דבר מכל אלה איננו בא באופן אוטומטי. עלינו להיות נכונים לחיות ברוח שנים-עשר הצעדים מדי יום ביומו, כדי לשמור על ההחלמה שלנו. זה מה שאנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים "ללכת לכול מרחק".