משפט יומי 15 בנובמבר

"המסורת האחת-עשרה מבוססת על אמון בתוכנית שלנו ובכוח הגדול מאיתנו, שמכוון אכלני-יתר כפייתיים אל דלתותינו."
–    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 159

כשאני עורכת קניות אני מבחינה לפעמים בגופים שמנים, שלדעתי היו מפיקים תועלת ממה שיש לאו.איי. להציע. אני משתוקקת לגשת אליהם ולזרוע את הגרעין. אולם אני מנסה להיכנס לנעליו של האדם האחר, ותוהה, כיצד הייתי מרגישה אילו אדם זר היה פונה אליי לפני שהייתי מוכנה לכך.

הדרך הטובה ביותר שאני מכירה לזרוע את הגרעין, היא להיות הדוגמה הטובה ביותר שיש לאל ידי להיות, של האופן שבו ההחלמה של או.איי. פועלת בחיי, ואני סומכת על כך שאלוהים כבר יספק לי את ההזדמנות לחלוק את הדבר עם אחרים. כמו כן אני מבינה, שאני יכולה רק לנסות לשאת את הבשורה, ולא אצליח בכל פעם. גרעינים מסוימים נזקקים לזמן רב יותר כדי לנבוט. אם הדבר אמור לקרות, הוא יקרה, על פי לוח הזמנים של אלוהים.