משפט יומי 4 בנובמבר

"איזו תכנית איני יכול לעמוד בה"
(ביג בוק, "כיצד הדבר פועל" עמ' 48).

ארבע פגישות ישבתי ושמעתי, לא הוצאתי הגה מהפה רק הקשבתי לקולות של חברי או. איי. שמחלימים מאכילת יתר כפייתית והקשבתי לקולות בתוכי שאמרו לי "זהו, את לעולם לא תצליחי", "אם תצליחי בהתחלה, אחר כך תיפלי ושוב תהיי אומללה". לא האמנתי שיש בי כוח לעמוד בדרישות שנשמעו לי מורכבות כל כך.

ואכן צדקתי, לא היה בי כוח, והידיעה הזו שאין בתוכי את הכוח זו הידיעה שאפשרה לי להמשיך הלאה ולסמוך על כוח חיצוני לי. בהתחלה כוחה של המאמנת שהנחתה אותי בדרך ובפעם הראשוני בחיי הרגשתי שיש בי נכונות ללכת אחרי מישהו ולבטוח בו.

ואחרי שהאמנתי גם בקבוצה ובחברים שבדרך, גיליתי בתוכי גם אמונה בכוח עליון ושם מצאתי את הכוח שלא היה בי.

נכן, אני לבד לא יכולה לעבור במסע הצעדים, בשמירה על המסורות, בחיים על פי העקרונות הרוחניים של התכנית. אני לבדי לא. יש בדרך זו הרבה מאוד כוחות שעוזרים לי, מלווים אותי ומובילים אותי. ואתה, כוח עליון אוהב ואוהב, אתה נותן בי כוח.