משפט יומי 28 באוקטובר

שמחה לאורך זמן

יש סיבות רבות מאוד שבגללן אני ממשיכה לבוא לפגישות ולהשתמש בכלים, בצעדים ובמסורות. ממש כשם שהמחלה היא גופנית, רגשית ורוחנית, כך גם הסיבות להמשיך לחיות את התוכנית כמיטב יכולתי.

גופנית: ללא התחייבות יומיומית לא אוכל להישאר בהימנעות. זה פשוט מאוד. אני לא יכולה לעשות זאת לבד!

רגשית: זה המקום היחיד, שבו אני יכולה להיות עצמי, עם כל הפגמים שלי, ואף אחד לא שופט אותי; המקום שבו אני יכולה לדבר מבלי שיפסיקו אותי. אף אחד באו. איי. אינו אומר לי, שאינני צריכה להרגיש את הרגשות שאני מרגישה. במקום זאת, אני  רואה ראשים מהנהנים, כאומרים שגם הם מרגישים כך. ושוב, אני מבינה שאני לא לבד. מקבלים אותי, אני מקובלת למרות כל הפגמים, המחשבות הטורדניות והילדותיות.

רוחנית: זוהי התוכנית, שהובילה אותי למצוא את הכוח העליון שלי. אני רואה כיצד ההבטחות מתגשמות הן עבורי, והן עבור מחלימים נוספים בתוכנית.

אז למה אני ממשיכה לבוא לקבוצה? איך אוכל לעזוב אותה, כשזה המקום שממנו אני שואבת שמחה, אחווה, שינוי, שלווה ואהבה? ללא או. איי. הייתי במשקל עודף ואומללה. שנאתי את עצמי, את העולם ואפילו את אלוהים.

או. איי. והכוח העליון שלי נתנו לי את חיי, כאן נולדתי מחדש. כשארצה לוותר על כך, אז אפסיק לחזור.