משפט יומי 27 באוקטובר

" ברור שאם ברצוננו לחיות משוחררים מכבלי האכילה הכפייתית, עלינו להימנע מכל המאכלים והרגלי האכילה שגורמים לנו בעיות." שנים עשר הצעדים  ושתים עשרה המסורות של או-איי", עמ' 2

 

אחד הדברים שעזר לי מאד כשהגעתי לתכנית או-איי, היה המושג של הימנעות. מאז שנות העשרה שלי הייתי עסוקה בדיאטות. לזכותי ייאמר שאלו היו דיאטות בריאות ומאוזנות, הצלחתי לשמור על דיאטה זמן מה, בדרך כלל כשלושה חודשים. בתקופה זו גם ירדתי במשקל ואחרי הירידה במשקל חשבתי שהנה הכול כשורה וחזרתי לאכול את כל המאכלים מהם נמנעתי בתקופת הדיאטה. מובן שאחרי זמן קצר התחלתי להעלות במשקל עד שהחזרתי לעצמי את כל הקילוגרמים שבדי עמל רב הצלחתי להוריד ותמיד גם הוספתי כמה קילוגרמים.

כשהגעתי לאו-איי למדתי שיש מאכלים שאסור לי לגעת בהם כי הם מפעילים אצלי את המנגנון הכפייתי. הוסבר לי שאם אמנע מאותם מאכלים זמן מה שוב לא אשתוקק אליהם. ואמנם זה מה שקרה. זה לקח קצת זמן, בתחילה היו לי כמיהות לאותם מאכלים, אבל עבודת הצעדים, השיחות היומיומיות עם המאמנת, ההשתתפות בפגישות, השימוש בטלפון, הקריאה,  הכתיבה והשירות  עזרו לי להתגבר על הכמיהות, כל יום לאותו יום בלבד. וראה איזה פלא, לאחר כמה שבועות הכמיהות נעלמו והסתבר כי  ההימנעות מאותם מאכלים, הפחיתה את ההשתוקקות אליהם והכל כמובן בחסד  הכוח העליון המלווה אותי לאורך כל הדרך.

היום, אחרי שנים של עבודת התכנית, אני עדיין נמנעת מאותם מאכלים מסוימים שזיהיתי בתחילת התכנית כי הם אלה שגרמו לי לאכילה כפייתית. אך משך השנים אני מזהה מדי פעם בפעם עוד ועוד מאכלים שאם אני אוכלת מהם אני רוצה לאכול עוד מאותו מאכל, או שהם גורמים לי לרצות לאכול באופן כפייתי. ואז, בעזרת המאמנת אני מוציאה אותם מתכנית האוכל שלי ונמנעת מהם לחלוטין.

להיום, אשתמש בכל הכלים של התכנית ובעבודת הצעדים ואבחן את ההימנעות שלי כל אלה יאפשרו לי יום נקי, יום של שלווה ויעילות לטובת עצמי ולטובת כל הסובבים אותי.