משפט יומי 23 באוקטובר

"… התמקדנו במגרעות של אחרים, והקדשנו שעות למחשבה לגבי הדרך בה הם צריכים לפתור את בעיותיהם; כל זאת בעוד הבעיות שלנו נשארו בלתי-פתורות."
–    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 9

עשיתי זאת במשך שעות על שעות. עשיתי זאת במשך ימים, אם מישהו הרגיז אותי. עשיתי זאת במשך שנים, כשחשבתי על הדרך שבה התחנכתי. כשאנשים משתפים אותנו בתסבוכת במקום במסר, אם בפגישות ואם במקומות אחרים, אני מבינה שלא רק אני עושה דברים הפוך.

אני אסירת-תודה על כך שמשהו (האם ייתכן, שזה הכוח העליון שלי?) העיר אותי מאחד מאותם חלומות ממושכים בהקיץ, באמצעות השאלה: "האם אני עושה מה שהייתי מציעה להם לעשות?"זה נראה מבטיח, כשאני מבינה כיצד יש ביכולתי ליישם את העצה שלי לגבי עצמי. הלוואי שאגיד לעצמי השכם והערב לעסוק בענייניי שלי בלבד. הלוואי שאשים לב כאשר הכוח העליון שלי ייעץ לי בעדינות, ואפעל בהתאם.