משפט יומי 13 באוקטובר

"תהליך הכתיבה יכול להיות מאוד מרפא, מכיוון שיותר מכל כלי אחר בתוכניתנו, הוא מביא  אותנו במגע עם רגשותינו האמיתיים. הכתיבה מבהירה רגשות."
–    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 58

הכתיבה היא הכלי המקיים את הקשר שלי עם הכוח העליון שלי, ומאפשר לי לדעת אם משהו מצליח או לא. זהו כלי נוח, אין בו שקרים והוא דובר בבירור. אני נהנית לכתוב, ולעתים קרובות אני מגלה שהדבר מועיל לי יותר מכל תרפיסטית או מאמנת שהיו לי מאז ההחלמה שלי באו.איי.
כשאני כועסת, זה מאפשר לי "להוציא קיטור". אינני צריכה לחשוש מפני השימוש ב"אני", או שמא אני מאשימה מישהו אחר.

כשאני מכירה תודה, אני יכולה לבטא את כל הדברים הנפלאים המתרחשים, ולהבין שזה אינו קורה רק בגללי, כי אם בגלל אלוהים ובגללי. כאשר משהו מדאיג אותי או גורם לי מצוקה, אני יכולה לכתוב ולפנות אל הפחדים שלי. כשאינני מסוגלת ליצור קשר רוחני, אני יכולה לשוחח עם אלוהים או עם הילדה שבתוכי. גיליתי שכלי הכתיבה חיוני להחלמה שלי, לחיי ולמערכות-היחסים שלי.