משפט יומי 7 באוקטובר

"כל פגם-אופי שיש לנו היום, שירת אותנו בנקודה כלשהי בחיינו, ועלינו להכיר בעובדה זו."
–    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 4
6

כאשר הודיתי בתועלת שהביא לי כל אחד מפגמי-האופי שלי, נכנסתי לפניקה. מה יהיה עליי ללא מנגנוני ההתמודדות שלי? בטוח שאתחבט ואשקע. האם לא אהפוך לאַל-אדם ריק ומשעמם?
ואז הבנתי, שלכל אחד ממנגנוני ההתמודדות שלי יש מקבילה הפוכה לו. אם אני פרועה, הרי שאלוהים עושה אותי לרגועה. אם אני אדם פסיבי, הרי שאלוהים יכול להפוך אותי לפעילה. אם אבקש מאלוהים להחליף את האנוכיות שלי בחוסר-אנוכיות, הרי שאני יכולה להיות סמוכה ובטוחה שהדבר ייעשה.

כך שאם אלוהים יסיר ממני את החסרונות שלי, אני תמיד אוכל להתמודד. בסופו של דבר איזה מנגנוני התמודדות עולים על הרגיעה, העשייה וחוסר-האנוכיות? כל אחד מפגמי-האופי שלי מוחלף על ידי המקבילה ההפוכה לו, ואני מצוידת במיומנויות הישרדות חדשות –  חזקות יותר, אמיצות יותר והרפתקניות יותר מאשר אלה הקודמות. אלוהים לעולם לא ישאיר אותי ככלי ריק. אני תמיד אשרוד בזכות חסדו.