משפט יומי 4 באוקטובר

" … פחדינו נובעים, בדרך כלל, מחוסר-היכולת שלנו לבטוח בכך, שצרכינו הבסיסיים יסופקו."
–    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 40

מה הדבר הגרוע ביותר שעלול לקרות, אם אסמוך על הכוח העליון שלי שיספק את כל צרכיי, במידה שאמסור לידיו את ההתמכרות שלי לאוכל? האם אני עלולה להמשיך לאכול באופן כפייתי, וללכת בדרך אל ההרס העצמי? ובכן, זה מה שקורה כעת. האם אני פוחדת, שמא לא אמצא נחמה ושחרור מן המתח והלחץ של חיי? יותר מדי אוכל ויותר מדי שומן הם המתחים והלחצים הגדולים ביותר בחיי. הקלה מהם  תביא לי ניחומים. שעות רבות ללא מחשבות כפייתיות על אוכל, יביאו לי את השחרור שאני מייחל לו.
אני ממשיכה לפנות אל האוכל, שיספק לי את הצרכים הבסיסיים. האוכל מספק לי דלק עבור גופי – לא שום דבר חוץ מזה. הצורך שלי בדלק רוחני ורגשי בוקע מתוכי. הכוח העליון שלי ברא אותי עם כל מה שאני זקוקה לו. בעזרתו של הכוח העליון שלי אני עתידה ללמוד, כיצד תהיה לי גישה אל הכוח שבתוכי.