משפט יומי 2 באוקטובר

העוצמה של הכוח העליון

ערב אחד, בשעה שקראתי את הצעדים שש ושבע ב"שנים-עשר ושתים-עשרה", הבנתי סופסוף, שאנחנו מבקשים מאלוהים להסיר את הפגמים שלנו, מפני שאלוהים הוא היחיד שיכול לבצע דבר כזה. כמו כן, למדתי שאין גבול לעוצמתו של אלוהים.

כשמצאתי את אואיי, הייתי חולה מבחינה רגשית ומתה מבחינה רוחנית. האל היחיד בחיי המודעים היה האוכל. לא הייתי מסוגלת לעשות שום דבר עבור עצמי.

גיליתי את הכוח העליון שלי, שפתח את ראשי כך שיכולתי ללמוד מאחרים. הגישה שלי התהפכה במאה ושמונים מעלות, ואני התבוננתי בחיים בעיניים שונות.

רבים מן החסרונות שלי נעלמו. התקפי החרדה שלי נגמרו. הפסקתי להאשים אחרים במה שאני עשיתי, וקיבלתי אחריות לגבי עצמי. התלות שלי במטפלים ובאחרים, שציפיתי שיפתרו לי את הבעיות – עברה. החלומות-בהקיץ שגזלו ממני זמן כה רב, חלפו, ואני גיליתי נכונות לקרוא טקסטים של התוכנית במקום זאת. שיתפתי אחרים ברגשותיי בפגישות ומחוץ להן, בעוד שקודם לכן התקשיתי לדבר עם אחרים. זכיתי בנכונות להתפלל.

לפני אואיי לא עשיתי שום דבר כדי לעזור לעצמי, ואילו כעת השתדלתי והשקעתי מאמצים כדי לזכות בהחלמה.  במקום לישון כל היום, קמתי וחייתי.

וכאשר חוסר השלמות האנושי שלי מבצבץ שוב, אני פשוט זוכרת שאני לא צדקת: אני רק צריכה להיות נכונה לגדול על פי מתווה רוחני.

  • לייפליין, ינואר 1988