משפט יומי 2 באוקטובר

"איני יכול לצפות לכך שהקשיים בחיי יימחקו, רק מפני שאני רוצה בזה."
–    להיום, ע' 278

אנחנו, אכלני-היתר הכפייתיים חולמים, משתוקקים, מדמיינים. כשם שתמיד רציתי להתעורר רזה, ללקות במחלה נדירה של הרזיה, או להיות סיפור הצלחה של תכשיר חדש לדיאטה, כך רציתי לסלק את הבעיות שהיו לי בחיי בכוח השאיפה. מכיוון שהייתי עמוק בתוך האוכל, לא הייתה לי צלילות המחשבה, ולא הקשר לכוח העליון שלי, וגם לא לאכלני-יתר אנונימיים, שהיו יכולים לעזור לי לפתור בעיות בצורה הגיונית. חיי התנהלו ממשבר אחד למשנהו, דרמה מתמשכת, ארוכה, שחתתה את אש הצורך שלי בעוד ועוד אוכל כדי להגיע לשיכחה.
כמה שונים הם החיים, מאז שאני בהימנעות. היות שמחשבתי צלולה וגופי חזק ובריא, יש באפשרותי להתייצב לנוכח קשיי החיים ברגיעה ובשלווה שהיו זרים לי לחלוטין בעבר. אני יודעת שאלוהים שלי צועד לצדי, עוזר לי במקומות המשובשים ומדריך את צעדיי כשצצה בעיה.
כיום, אני כבר לא משתוקקת רק להקלה מבעיות החיים. הודות לכוח העליון שלי ולתוכנית שלי, אני מתייצבת לנוכח קשיי החיים בתחושת ביטחון, בזכות הידיעה שאני מבצעת את תוכניתו של אלוהים עבורי.