משפט יומי 23 בספטמבר

"מה אנו אומרים כשאנו מדברים עם אלוהים? אנו אומרים כול שברצוננו לומר."
–    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 75

בעבר האמנתי, שאלוהים כפי שאני מבינה אותו לא ירצה לשמוע את ההתלהמות שלי, את הפחדים, הכעס, חוסר-הביטחון שלי. כעת, כשאני בהחלמה, אני יודעת שהאלוהים הזה שלי הוא אל אוהב, מבין ויש לו חוש הומור. האלוהים שלי תמיד מוכן לאהוב אותי כמות שאני, גם אם אני לא מוכנה לכך. כעת אני יודעת, איזו שלווה זו כאשר אני נכנעת כליל, ויודעת שאינני זקוקה לשלוט ולא רוצה בכך.

ולבסוף, אני יודעת, שלא משנה באיזה צורה אני מתפללת, הכוח העליון שלי מאפשר לי למסור את הבעיות שלי, ולא לאכול בגלל שום דבר ואף אחד!