משפט יומי 17 בספטמבר

רצונך יעשה ולא רצוני. אני כלי לשליחותך .

זה היה יום חורף קר הצטופפתי בחברת אנשי או. איי., שאינם מוכרים לי, אור עמום בחדר.     המנחה, שנחשב לשם דבר בתחומו דיבר, הבנתי אולי 10% מן הנאמר.

בשלב מסוים במהלך הפגישה לא יכולתי להכיל את התסכול ופניתי לשכנתי, שיתפתי בלחש בהרגשתי- והיא  אמרה: "רצונו יעשה". הרמתי גבה בתמיהה, והיא לחשה: "הסבר בהפסקה".

היא הסבירה לי שהמשפט "רצונו יעשה" כבר שנים הוא נר לרגליה .

עשיית רצון האל עוזר לה לצאת מריכוז עצמי להשתלבות בעולם, כיוון שבמחלה של אכילה כפייתית יש מרכיב של רצון עצמי חזק ,שמביא להחלטות שגויות  ולהגברת הכפייתיות.

שאלתי אותה :"איך אני יודעת מה רצונו של האל שלך?"

היא ענתה בפשטות :"אני מתפללת בכל יום למסור את חיי ורצונותיי להשגחתו של האל שלי ומזכירה לעצמי שאני כלי לשליחותו, והוא שולח לי סימנים בדרכים שונות, אותם אני מקבלת ומתאימה את  עצמי אליהם. זה דורש ממני  לא לצפות שהכול ישתנה כפי שנוח וטוב לי, אלא להיפך – להתאים  אני את עצמי לחיים כפי שאלוהים רוצה"

היא הוסיפה את המשפט : "אני כחומר ביד היוצר, הוא הבורא – הוא האל שלי"

היום אני מתפללת "רצונו יעשה", מקשיבה לרצונו של האל שלי המכוון אותי בחיי ומראה לי את דרך ההחלמה.