משפט יומי 18 בספטמבר

 

"כשמשתמשים בעקרון האהבה אנו לומדים לקבל אחרים כפי שהם ולא כפי שהיינו רוצים שיהיו"

(עמ' 85 מתוך 12 הצעדים ו-12 המסורות של אכלני יתר כפייתיים)

באו. איי. למדתי שהבעיה שלי אינה האוכל, אלא חוסר קבלה של המציאות. האוכל היה הדרך הלא יעילה לנסות לפתור את הבעיה. לרוב, חוסר קבלה מתבטא אצלי במערכות יחסים. כשהגעתי לתוכנית הייתי מלאת טינות, רובן נבעו מציפיות שלי שאנשים בחיי יהיו כפי שאני רוצה.

כעסתי על זו שפניתי אליה לתמיכה ולא אמרה מה שרציתי לשמוע, וכן על זה שאמר מה שלא רציתי לשמוע. כעסתי על זה שתמיד איחר לשעה שקבענו, ועל זו שהתקשרה אליי פחות משאני התקשרתי אליה. כעסתי על בן הזוג שלי על שלא העריך בכל רגע נתון עד כמה אני נפלאה, ובעצם כעסתי על כל אחד שלא רצה להיות החבר הכי טוב שלי ברגע שפגש אותי.

בתוכנית למדתי (ועודני לומדת) שהאחרים אינם נגדי אלא בעד עצמם, שמה שאחרים חושבים עליי אינו ענייני, ושלכל אחד תפקיד אחר בחיי, לא כולם יהיו החברים הכי טובים שלי. למדתי, שאני יכולה להיות אחראית רק לחשבון הנפש שלי.

בכל פעם שאני כועסת על אדם אחר זה סימן עבורי לחזור ולבקש מכוח עליון לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנות, ונכונות לחזור לעקרון האהבה – לאהוב את האחר כפי שהוא, עם מעלות ופגמים, בדיוק כמוני.