משפט יומי 13 בספטמבר

מי שרוצה להגיע למצב של אהבה עצמית – חייב לבנות את האהבה העצמית שלו בדיוק כמו שבונים חומה, לבנה אחר לבנה. הדרך הפשוטה ביותר לבנות חומה היא להניח לבנה על לבנה במשך מספיק זמן עד שבסופו של דבר החומה עומדת גמורה ומרשימה.

 

אהבה עצמית זה להרגיש את עצמי. (גופי, רגשותיי, מחשבותיי)

להיות מודע לעצמי, לצרכיי.

לעמוד על שלי כשמתנהגים איתי במניפולטיביות..

להיות סבלני אל עצמי ופחות ביקורתי אל עצמי..

לדרוש את המגיע לי…

למצוא את היופי והאור בתוכי.

לדעת שאני שלם ואהוב כמו שהאל ברא אותי.

לקטוף משדה השפע של החיים את מה שאני זקוק לו בלי לפחד ולדאוג שלא יישאר עבורי.

לא לאפשר לאחר לרמוס את כבודי בשום דרך ובשם אף תורה.

להיות חופשי ולהיות אני עצמי.

לכבד את המרחב המקודש שלי.

להרגיש את החלקים הפגועים בתוכי, להתייחס אליהם ולחבק אותם.

להרגיש את הניצוץ האלוהי ממנו אני נבראתי ולכבד אותו, להאיר אותו יותר ויותר.

להיות ברור עם עצמי כך שגבולותיי יכובדו ולא ישאבו אותי.

להרגיש טוב עם עצמי  וליהנות מעצמי ומחיי.

לאהוב את עצמי זה לא לפחד ולדאוג ממה יגידו..

להיות שלם עם האמת שלי.

לתת את מה שאני יכול ולהפנות מישהו למטפל אחר בלי לדאוג לאגו שלי..

חירות, כבוד, אמת ואומץ= אהבה עצמית.

באהבה…

מהמקום הזה נוכל לצמוח הלאה ולכבד את אותם האלמנטים בדיוק אצל הזולת