משפט יומי 12 בספטמבר

"היו ימים שבהם נסעתי במכוניתי למסעדת מזון מהיר… ידי האחת על ההגה והשנייה מחטטת בשקית ומוציאה ממנה משהו. היה לי מזל שלא נקלעתי לתאונה. אילו נהיגה תוך טשטוש-חושים בגלל אוכל הייתה עבירה, הייתי נקנס אינספור פעמים."
–    לקט לייפליין, ע' 131

פעמים רבות היכרתי בחוסר-השפיות של התנהגותי. ההודאה שיש לי בעיה עם האכילה היא תחילתה של הנכונות שלי להחלים. אני חסרת-אונים לגבי האוכל ולגבי הרגלי האכילה שלי.

באכלני-יתר אנונימיים חוסר-האונים שלי הוא רובד הסלע שעל גביו יש ביכולתי לבנות לי חיים חדשים. החולשה היא הדבק שמחבר אותי לאחרים בתוכנית הזאת, ואני יכולה להשלים עם כך שאני זקוקה לעזרה, גם אחרי שנמנעתי מאכילה כפייתית במשך שנים.