משפט יומי 6 בספטמבר

"האינטואיציה אמורה להיות הקשר הישיר של אלוהים ללבנו ולמוחנו…"
–    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 18

כשאני חוזרת על הצעדים, הם אינם נראים לי תמיד אותו הדבר, בכל פעם שאני מתקדמת         דרכם. ובכל זאת התוצאות הן אותן. הכוח העליון שלי מעניק לי הזדמנויות לראות את פעולת התוכנית בחיי באמצעות מצבים שונים, שרבים מהם אינם מחולקים לשחור-לבן כמו בעבר, ולא "לפי הספר".

לפרקים, באותו רגע או בהיזכרות לזמן לא-רב לאחור, אני נוכחת לדעת שנוכחותו של הכוח העליון שלי היא שאפשרה למצבים לקרות, או שגרמה להם.
אפשר היה לחשוב שאחרי עשר שנים באו.איי., אפסיק להתפלא לנוכח התמדתו של הכוח העליון שלי והיצירתיות שלו. אני מקווה שבעוד עשר שנים עדיין אהיה אחוזה יראת-כבוד ופליאה לנוכח האופן שבו הכוח העליון שלי פועל למעני, דרכי ובתוכי. אני מקווה להמשיך להאמין באותה תמימות כמעט ילדותית שהכוח העליון שלי עדיין איתי, לפרקים מבלי שאבקש זאת, אסכים לכך או אכיר בכך, כל עוד אני פתוחה לאינטואיציה שלי שאני עושה את הדבר הנכון.