משפט יומי 3 בספטמבר

"איני צריך לפחוד מכישלון. לעומת זאת, אני זקוק דווקא לשלוות-הנפש שארגיש כשאנקוט פעולה שדחיתי שוב ושוב."
–    להיום, ע' 168

מזה חודשים ניסיתי לחזור למסלול האוכל שלי. עליתי וירדתי ממנו לסירוגין, ואף פעם לא נשארתי מספיק זמן כדי להגיע ליעדי. ואז קראתי ב"התחלה חדשה" בדיוק מה שהייתי זקוקה לו, כדי לקבל עזרה. הקריאה הזאת סייעה לי להבין שפחד הוא מילה נרדפת לדחיינות.

כיצד אוכל לסלק מעליי את הפחד? מדיטציה עוזרת לי לזכור, שהתשובה לפחד היא באמונה. אלוהים הוא הקטר; אני הקרון. ושוב אני מבקשת בהכנעה את עזרתו ואת הדרכתו כדי לסלק את המחלה שלי מן המסילה, ולהחזיר את חיי אל הפסים. אני הולכת לפגישות. אני מטלפנת כדי לקבל עזרה. אני שומעת מה שאני צריכה לשמוע באמצעות החוכמה המשולבת באמונה שבתוכנית. אני מתחייבת לקיים את תוכנית האוכל שלי יום אחד בכל פעם. ושוב אני מתקדמת על המסילה ואני מכירה תודה, שמֵחָה ומסוגלת לעשייה הודות לאלוהים ולתוכנית.