משפט יומי 29 באוגוסט

"נאהב אותך עד שתוכל לאהוב את עצמך."
–    סיסמה של התוכנית

כשרק הגעתי לאכלני-יתר אנונימיים, לא הייתי מסוגלת להאמין, שמישהו באמת אוהב אותי. הרגשתי בלתי-ראויה לאהבה. על פני השטח התנהגתי כאילו אני מאמינה שאחרים אוהבים אותי, אבל לאמיתו של דבר, בתוכי סברתי, שאם מישהו יכיר אותי כמו שאני, יגלו שאינני קבילה. בכל פעם שהתקשרתי למאמנת שלי, והיא גילתה שמחה אמיתית על כך, בכיתי. תהיתי כיצד ייתכן שאכפת לה לגבי מישהו כמוני. חשבתי שבוודאי יש בה משהו לא-בסדר. כשהלכתי לפגישות, אנשים מחאו כפיים כששיתפתי אותם. הם הפסיקו את עיסוקיהם האחרים כשהתקשרתי אליהם בטלפון.

כשהקשבתי להם משתפים את האחרים בקשיים שלהם, הבנתי שאינני כה שונה או בלתי-קבילה. הרי אהבתי אותם. האם ייתכן שגם אני ראויה-לאהבה? בהדרגה, בעזרת משפחת או.איי. שלי ובאמצעות היחסים עם הכוח העליון שלי, התחלתי להרגיש ראויה-לאהבה. עד מהרה התחלתי לנהוג בעצמי כפי שאחרים נהגו בי. הנס התרחש. היות שאהבו אותי, כיום אני מסוגלת לאהוב את עצמי.