משפט יומי 13 באוגוסט

"הליכה בעקבות הצעדים האלה הוציאה אלפי אכלנים כפייתיים ממסלול האכילה הכפייתית… אנו מציעים הרבה יותר – חברותא שבה אנו … משתתפים בכוח המרפא של האהבה."
–     שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' VII

לפרקים שואלים מה חשוב יותר, הצעדים או החברותא? עבורי התשובה היא, שהצעדים והחברותא הם כמו צמד משוטי הסירה. אם אחתור רק בצד אחד, אתנהל במעגלים.
עוד לפני שהייתי חברה או.איי., היה תלוי אצלי על הקיר עותק של שנים-עשר הצעדים. בהתלהבות מרובה הסתובבתי וביקשתי סליחה, וחזרתי הביתה לאכול אכילת-יתר.

אני שמחה לומר שמצאתי עוצמה מרפאה בחברותא של או.איי. מצד שני, יש לי חברה שאהבה מאוד להמשיך את הפגישות בנסיבות חברתיות, אבל לעומת זאת חשבה שהצעדים הם בגדר אופציה. היא לא הצליחה לשמור על הימנעות, אלא כאשר אימצה את הצעדים. כיום שתינו נמנות על אלפי חברים באו.איי. הזוכים לשנים רבות של חופש מאכילה כפייתית.
כאשר יד אחת שלי חותרת בצעדים והשנייה בחברותא, אין לי יד פנויה כדי לאכול אכילת-יתר. אלוהים נמצא על הסיפון כדי להדריך אותי ליבשה של הימנעות משביעת-רצון