משפט יומי 12 באוגוסט

"רק להישאר בהימנעות – אם זה כל מה שאני יכולה לעשות היום – זו הושטת יד להחלמה."
–    להיום, ע' 167

ההימנעות היא נקודת המוצא של ההחלמה שלי. זהו "האוכל" שאני צריכה לשאוף אליו. זהו המקום שבו אי-השפיות שלי מסתיימת והשלווה מתחילה. ברגע שטעמתי מן השלווה, רציתי עוד ועוד. תחושת השחרור מן האוכל פנטסטית. למדתי לבקש עזרה מאלוהים, מן המאמנת שלי ומהקבוצה שלי. למדתי להתמודד עם מאכלים בעייתיים חדשים, כדי לזכות ביתר החלמה.

הדבר שברצוני להגיע אליו כעת איננו עוד אוכל, כי אם עוד החלמה. האם אני מתקשרת למישהו? האם אני מגיעה לפגישות? האם אני מתפללת מדי יום ביומו? האם אני עושה את הצעדים? האם אני מבקשת נכונות מאלוהים? כשאני עומדת להתפתות, אני מבקשת מאלוהים לעזור לי לשאוף לעוד החלמה במקום לעוד אוכל.