משפט יומי 10 באוגוסט

"אנו אומרים כעת 'כן' לכוח זה, ומחליטים שמעתה והלאה נעקוב אחר ההנחיה הרוחנית שלו בקבלת כול החלטה."
–    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 15

בכל החלטה שהיא? מוחי נכנס מיד למצב "אנטי" כשקראתי מילים אלו. בטח שהבנתי את הצורך למסור את רצוני ואת חיי לידי כוח גדול ממני בעניינים הקשורים לאוכל. כמה פירות אני יכולה לקצץ לקוביות קטנות ולדחוף על הדגנים שלי, ועדיין להמשיך להיות במצב רוחני תקין? כמה הליכות אל בר הסלטים מהוות ארוחה נורמלית?
אבל כול החלטה? האם לבקש העלאה במשכורת, האם לקבל מאומנת חדשה, האם לקרוא את לייפליין או את מדריך ערוצי-הטלוויזיה? האם להיכנס למיטה עם הזר המושך הזה, האם להתקשר לאמא שלי או למאמנת שלי, האם לומר למטומטם הזה שנעלבתי נורא – כל ההחלטות, גדולות כקטנות שעלינו להחליט במשך היום, במשך החיים.
המילים הכתובות בעמוד הראשון של צעד שלוש הסתכלו אליי בחזרה בשלווה. היססתי, ולאחר מכן נכנעתי לגמרי, כפי שהורו לי. ומעולם לא התחרטתי על הכניעה הזאת.