משפט יומי 6 באוגוסט

"… מורחק מאיתנו התסמין של אכילת-היתר הכפייתית ליום אחד בכל פעם …  באמצעות תהליך הכניעה…"

–       אכלני יתר אנונימיים, מהדורה שנייה, עמוד 2

מסירת הדאגות והטרדות שלי לגבי אנשים אחרים ולגבי חיי היומיום לכוח העליון שלי, הייתה דבר קל יחסית עבורי, והביאה לי שלוות-נפש ושקט נפשי. אולם התקשיתי הרבה יותר למסור לו את האוכל שלי ואת צריכת-היתר שלו. לא הייתי נכונה לוותר על הנחמה והרגיעה שנתן לי האוכל. לא סמכתי על כך שאמצא נחמה ורגיעה ללא אוכל.

הימים המעטים שבהם הצלחתי לשמור על הימנעות, הוכיחו לי בסופו של דבר שהייתי רגועה ומנוחמת באותם ימים.

תגלית זו הביאה אותי לידי הבנה, שהכוח העליון שלי מעניק לי את מתת הנחמה והשלווה ליום אחד בכל פעם. מדי יום ביומו עליי למסור את האוכל ואת המחלה שלי לאלוהים, ובכל יום אני מסוגלת להירגע בלי האוכל. בכל יום אני מוצאת נחמה בכל ברואיו של אלוהים, שזלזלתי בהם בעבר, כשהתנחמתי רק באוכל.