משפט יומי 2 באוגוסט

"כשאנו נעשים מודעים לדרכי האכילה הנכונות לנו, אנו מבקשים מאלוהים את הנכונות והיכולת לחיות על פיהן יום-יום. אנו מבקשים ומקבלים, ראשית את הנכונות, ואחר כך את היכולת. אנו יכולים לסמוך על כך מבלי שנתאכזב."
–    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע'

18
ערב אחד, בפגישת לימוד צעדים, קראתי את הפיסקה הזאת והבנתי שאינני יכולה להישאר פיכחת. גם אילו הייתי מתפללת לנכונות, היכולת שלי לחיות בתוך הקווים המנחים את האכילה שלי שאפה לאפס. אולם מילים אלה הובילו אותי לסידרה של פעולות שעליי לעשותן מדי יום, מתוך אמון בכוח העליון שלי שהוא כבר יעשה את היתר. וכך ירדתי על ברכיי וביקשתי את הנכונות ואת היכולת לחיות בתוך הקווים המנחים של האכילה שלי, ולנהוג על פי שנים-עשר הצעדים באותו יום. מאז גיליתי שאני יכולה לסמוך על כך ללא עוררין – יום אחד, דקה אחת בכל פעם.