משפט יומי 22 ביולי

"מנו שוב ושוב את ההנאה החיובית של הימנעות מאכילת-יתר כפייתית."
–    לפני שתיקח את הנגיסה הכפייתית הראשונה, זכור.
..

נראה, שיכולתי לשייך את התוצאות למעשים שגרמו להן – מוגבלת ביותר. כשבאתי לאו.איי. הטלתי את האשמה למשקלי על כל דבר מלבד על האכילה שלי – על המשפחה שלי, על החברה, על חילוף החומרים שלי. בחסדו של הכוח העליון שלי, ראיתי לבסוף את היחס הקושר בין התנהגויות האכילה שלי למשקלי.

הימנעות הביאה איתה ירידה במשקל. אולם במשך הזמן היו לי מעידות ולבסוף – נפילה.
לאחרונה נוכחתי לדעת, שכאשר אני בהימנעות, אני מרגישה טוב; כאשר אני באוכל, אינני מסוגלת לנהל את חיי. הקשר הזה היה קיים תמיד, אבל החלק היחיד ממנו שאני קלטתי, היה שההימנעות מביאה עמה ירידה במשקל. לבסוף אני מבינה, שעבורי, שמירה על ההימנעות פירושה מה שנאמר בעלונים: "היכולת הפשוטה לאכול ולישון באופן נורמלי, ולהתעורר מתוך שמחה שאתם חיים, שמחה ששמרתם על ההימנעות אתמול, ושמחה על הזכות שיש לכם לשמור עליה היום." מדי בוקר אני טורחת לזכור, שהסיבה שאני מרגישה טוב, הסיבה לכך שאני ישנה היטב, והסיבה לכך שאני שמחה על כך שאני בחיים, באה משום שאני שומרת על ההימנעות שלי. שמרתי על ההימנעות אתמול, ויש לי ברירה – לקבל את זכות-היתר לשמור על ההימנעות היום. סופסוף, הקשר הזה מצא את המקום שבו השתלב. אני אסירת-תודה מכל לבי.
נוכחתי לדעת שההימנעות היא התשתית הנחה בבסיסה של היכולת שלי להעריך את כל הטוב שבחיי. היום אני בוחרת להימנע מאכילת-יתר כפייתית.