משפט יומי 16 ביולי

רק להיום תהיה לי חצי שעה רק לעצמי, אנסה להירגע משך אותה שעה, ואנסה לפעמים לבחון באור חיובי יותר את חיי."
–    רק להיום

מאחר שלאחרונה הפכתי להיות אמא-במשרה-מלאה, ההליכה הפכה לדרך מצוינת עבורי לזכות ב"פסק-זמן של שקט". כשאני יוצאת מהבית, זה עוזר לי לצאת מהראש שלי, אל מקום שבו אני קשובה לשמוע את הכוח העליון שלי מדבר אליי.
ראשית, אני מפנה מראשי את כל הפסולת שהצטברה שם מאנשים, מצבים ורגשות. לפעמים אני מתלוננת ומתלהמת, שופכת את הסיפור שלי בפני אלוהים בשעה שאני רוקעת ברגליי על המדרכה. לפעמים, אני מתנצלת בפני אלוהים כאשר אני מודה בגישות, במחשבות ובמעשים שאינם מכובדים במיוחד, שאני חווה, או בכאלה שכבר הטחתי באנשים אחרים. אז אני מונה במוחי את רשימת הכפרות שעליי לכפר. לפרקים, לבי משורר שירי הלל בשעה שאני נושמת את האוויר הצח, מקשיבה לציפורים, ומבינה את השמחה שאני מרגישה בתוכי, על כך שאני יכולה פשוט לחיות בעולם הזה ביום זה.
ואז אני משקיטה את לבי, ואני חופשייה להקשיב למה שאלוהים עשוי לומר לי. לפעמים, הוא רק משכך את רגשותיי, בכך שהוא מאפשר לי לחוש את אהבתו הענוגה בדממה לבי. לפעמים הוא מעניק לי נכונות ואומץ להתמודד עם אנשים ועם מצבים ולהעלות את האמיתות שעליי לבטא בפניהם. אבל תמיד אני מתרעננת ומתחדשת,  וכך אני מסיימת את היום שלי ללא צורך באכילת-יתר, מוגנת בידיעה שמישהו אוהב אותי.