משפט יומי 8 ביולי

"ברור שאם ברצוננו לחיות משוחררים מכבלי האכילה הכפייתית, עלינו להימנע מכל המאכלים והרגלי האכילה שגורמים לנו בעיות."
–    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 2

כשהייתי חדשה באו.איי., הרעיונות "הקודמים" שלי בדרך כלל נטו בזווית של 180 מעלות לעומת הדברים ששמעתי בפגישות וקראתי בספרות. הרעיון שאני משועבדת למאכלים ולהתנהגויות אכילה מסוימים עמד בניגוד מוחלט לחשיבה הקודמת שלי, שעל פיה המאכלים וההתנהגויות הללו היו "פינוקים".

נקודת המפנה עבורי הייתה כשנעשיתי מספיק כנה על מנת להודות בכך, שהם בעצם גורמים לי בעיות.
בתחילה ניסיתי לטעון, שאני צריכה לאכול כך בגלל הבעיות שלי. אבל כאשר הייתי בהימנעות, יום אחד בכל פעם, התחלתי לראות כיצד הבעיות האלה נעלמות והולכות מחיי: "לפעמים לאט ולפעמים מהר יותר." וכאשר זה קרה, התחלתי לראות את קשר בין היחס שלי לאוכל לבין הבעיות. כעת זה מתחיל להישמע הגיוני: כל דבר שגורם לבעיות בחיי, משעבד אותי. ההימנעות פותחת את דלת הכלא הזה, ועושה את כל הנפלאות של ההחלמה – לאפשריות.