משפט יומי 3 ביולי

"… צעד שבע קורא לנו לאמץ גישה של ענווה."
–    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 49

לא חשבתי שאצליח לגייס את ההתנהגות הענווה הדרושה כדי לעבוד בצעד שבע ולהמשיך הלאה. ואז הבנתי שנהגתי בענווה כאשר הודיתי בחוסר-האונים שלי בצעד אחד, בכך שהודיתי בחוסר-שפיות (צעד שתיים), בכך שהנחתי לאלוהים לקחת את השליטה (צעד שלוש), בכך שהודיתי בקיום הפגמים שלי (צעד ארבע), ואחר-כך בכך ששיתפתי מישהו בעובדת קיום הפגמים (צעד חמש). כך שלמעשה נהגתי בענווה.

אני פשוט לא נתקלתי במילה "כניעה" קודם לכן. מאחר שזכיתי לענווה כל הזמן, ההוכחה הזאת מוכיחה, שאזכה לכמות מספקת ממנה כדי להמשיך ללכת במסלול של שנים-עשר הצעדים.