משפט יומי 2 ביולי

"מעתה והלאה, נפסיק לומר לעצמנו שתמיד נישאר אנשים לא-ישרים, אנוכיים, פוגעים, טפשים או רעים. במקום זאת, אנו חוזרים ומאשררים לעצמנו את האמת לגבינו – שאנו הופכים להיות לאנשים אכפתיים, ישרים, תומכים, חכמים ויעילים, כשאנו מיישמים את ההתנהגויות החדשות שלנו, ליום אחד – יום אחר יום."

–    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 53
התנהגות נושנה שלי היא לנזוף בעצמי על כך שלא עבדתי בשלמות בצעדים של התוכנית. למדתי שאינני יכולה להרשות לעצמי להמשיך לעשות זאת כשאני עובדת. על צעד שבע.

הנזיפה בעצמי, על כך שאני נופלת שוב בפח של התנהגויות קודמות, היא התנהגות קודמת כשלעצמה, וזה מחזיק אותי בתוך כל פגמי האופי שלי זמן רב יותר. שעות היום שלי הופכות להיות יקרות מאוד כשאני באה לאו.איי. האם לא סבלתי כבר מספיק?
כשאני עובדת את ששת הצעדים הראשונים כמיטב יכולתי, הדבר עוזר לי לבנות תשתית איתנה שתספק את הענווה לה אזדקק עבור צעד שבע. אני מבינה שאינני האדם החולה ביותר, וגם לא הבריא ביותר, שאני מכירה. אני מקרה ממוצע. איזו הקלה להבין גם את העובדה, שתמיד אהפוך לאדם טוב יותר באו.איי. לעולם לא אגיע לשיא.