משפט יומי 1ביולי

"ביקשנוהו בענווה להסיר מעלינו את חסרונותינו."
–    צעד שבע

עבורי, זה היה צעד "הפעולה" האמיתי. הדרישה הייתה לבקש מן הכוח שמחוץ לי, לשנות אותי, להפוך אותי לדבר זר לעצמי. זה דרש ממני מתן אמון רב יותר מאשר כל דבר אחר שהתבקשתי לעשות, ועדיין דורש אמון, כשאני ממשיכה ומתפתחת לברייה חדשה, בלתי-ידועה.

צעד זה לימד אותי מהי כניעה, מהו המצב של היות עניו. ענווה, על פי המילון, פירושו "מצב של הרהור, ביטוי או נתינה  מתוך יראת-כבוד".
לפני הצעד הזה, הכול היה קשור אליי – חוסר-האונים שלי, האמונות שלי, החסרונות שלי, והתוכניות שלי לטפל בהם. הצעד הזה שינה את הכול. יראת-הכבוד – "כבוד או הערכה גבוהה כלפי גבוה ממך בדרגה" – הבהירה מי השולט, במי עליי להאמין, ואת הסיבה למסירת החסרונות שלי. זה קשור לאדם שהכוח העליון שלי צריך שאהיה, כדי למלא את רצונו. זוהי מהות התוכנית שלי. בצעד הזה ויתרתי על התפקיד הראשי, והצטרפתי למקהלה של החברותא.