משפט יומי 28 ביוני

"ברור שיהיה זה מוגזם לומר שאיננו מסוגלים לנהל את חיינו. כמובן שנוכל להיעזר בסיוע בתחום האכילה הכפייתית שלנו, אבל ביתר תחומי חיינו אנחנו בסדר."
–    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 3

זה הרעיון ששבה את לבי ראשון. הייתה לי קריירה מכובדת, ניהלתי בית, שילמתי את החשבונות שלי, ובאופן כללי ראיתי בעצמי סופר-וומאן. כיצד ייתכן שהאישה הזאת, שכביכול מיומנת, איננה מסוגלת לנהל את חייה? כאשר מישהו שאל, במה בדיוק אני שולטת בחיי, נשארתי פעורת-פה. אני בהחלט לא שלטתי במה שהתרחש בעבודה שלי, במה שהתקלקל אצלי בבית, או כיצד אחרים התייחסו אליי. לפתע התקשיתי למצוא משהו שבאמת היה בשליטתי.

אחרי ההבנה הזאת, הייתי מסוגלת למסור את רצוני ואת חיי להשגחתו של כוח עליון משלי. כעת החיים שלי פחות נתונים ללחצים ולמהומה. הדברים הקטנים אינם מדאיגים אותי כמו בעבר. ההשלמה עם כך שאינני בשליטה היא התנסות משחררת מאוד. כיום אני מודה שאינני גיבורת-על, ואין לי צורך לעשות זאת בכוחות עצמי. אני יכולה לסמוך על הכוח העליון שלי, שהוא ישגיח עליי.