משפט יומי 22 ביוני

"האמת היא, כפי שמעיד הניסיון של אלפי חברי או.איי., שאפילו כאשר הגענו ליעדנו מבחינת הבריאות, ממדי-הגוף או המשקל; אפילו כאשר עבדנו את כל שנים-עשר הצעדים כמיטב יכולתנו; אפילו כאשר חגגנו ציוני דרך שנתיים של הימנעות והחלמה; אפילו כאשר ידי חברי או.איי. אחרים נותנים בנו אמון ומציבים אותנו בתפקידי שרות – בקבוצה הבודדת, בקבוצת הקישור, ברמה הארצית והבינלאומית; עדיין לא הגענו לסוף המסע."
–    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 82

שלא כמו בקבוצות או באירגונים אחרים שהיינו חברים בהם, באו.איי. לא "מקבלים תואר" לסיום הלימודים. אולם מילה אחרת שבה ניתן להשתמש במקום ב"סיום הלימודים", היא    commencement – המילה המציינת אותו טקס חגיגי שבו מוענקים התארים באוניברסיטות החשובות, שפירושה גם "מצב של התחלה".

באו.איי. אנו מתחילים חיים חדשים. דבר זה משפיע לא רק על האוכל, כי אם חודר לכל ההבטים של חיינו, מרווה את עצם ישותנו. אינני זקוקה יותר ללוח-שנה או לתרשים כדי לתעד את התקדמותי. אני עובדת בשנים-עשר הצעדים מדי יום ביומו, במחזוריות שאינה מסתיימת. היות שאני עושה זאת, ירדתי מן הסחרחרת של הדיאטות והגעתי אל השפיות והאושר. אני אסירת-תודה לאו.איי. על מצב ההתחלה האינסופי של חיי.