משפט יומי 3 ביוני

"כל פעולה, לא חשוב עד כמה מזערית, תעזור לנו להתגבר על הדחייה ההרסנית."
–    שנים-עשר הצעדים ושתים-עשרה המסורות של אכלני-יתר אנונימיים, ע' 25

דבר שאותו אני לומדת שוב ושוב באופנים שונים, הוא שאני מרגישה אחרת, אחרי שעשיתי פעולה קטנה אחת כדי לשנות את הנסיבות. בדרך כלל, כשהפחד משתק אותי, אני חושבת על 100 דברים שעליי לעשות, הייתי צריכה לעשות, או חייבת לעשות. אבל אני לא עושה כלום ושונאת את עצמי עוד יותר. לעתים תכופות, מישהו מזכיר לי בעדינות שאני צריכה לעשות רק דבר אחד על מנת לשבור את מעגל הקסמים. אני לא צריכה לצאת לריצה של 7 קילומטרים, די בהליכה קצרה מסביב לבלוק כדי להתחיל חשיבה צלולה יותר. הבית לא צריך להיות ללא-רבב, אבל אם אסדר את המיטה, אני ארגיש שיש לי יותר שליטה על חיי.

ייתכן שלא אצליח להתחבר לתוכנית האוכל ה"מושלמת" ההיא, אבל האם אני נכונה להפסיק לאכול כרגע? הטווח הארוך הוא שמכריע אותי. אם אני זוכרת להתפלל לנכונות לעשות דבר קטן אחד, הרי שאני מהווה הוכחה חיה לכך, שניתן להזיז הרים על ידי התוצאות. אני מתפללת לעשות משהו למען ההחלמה שלי היום. אני מתפללת להרפות מן התוצאות ולהיות נכונה לעשות את הפעולה.